לייעוץ ללא התחייבות חייגו – 09-9555975 | 050-5875155 (מלכי)

רבים מאתנו יקשרו את המונח "צוואות וירושות" לסיטואציות הוליוודיות שבהן אדם מנסה להשפיע לרעה על אדם אחר, כדי לזכות בצוואתו, או לחלופין בסיטואציה של אם או אב חורגים שדורשים לזכות בכספי הירושה, מסיבות שונות ומגוונות. אך האמת היא, שענייני ירושות וצוואות אכן מעלים לא פעם שאלות "עסיסיות" מצד אחד, אך גם שאלות משפטיות מעניינות מצד שני. במקביל, דיני הירושות והצוואות, כוללים לא מעט הליכים פשוטים, שכדאי להכיר, בשל חשיבותם.

במסגרת המאמר שלהלן, נסקור בהרחבה את דיני הירושות והצוואות ונסביר מהו הדין החל בישראל בכל הנוגע לירושות וצוואות. כמו כן, נסביר מהי ירושה, מהי צוואה ואילו סוגי צוואות קיימות בישראל על פי דין. נעסוק גם בשאלה מי זכאי לרשת אדם ובאילו מקרים נשללת זכותו של אדם לרשת אדם אחר. כמו כן, נדון בשאלה כיצד ניתן לממש ירושה שמוענקת לפי דין וכיצד ניתן לממש צוואה שנערכה כדין והכל לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

לפני שנתחיל עם המאמר, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן לתאם פגישת ייעוץ עם משרדנו.

ענייני ירושות וצוואות – מאפיין כללי

כבר בשלב הזה, נבקש להציג מאפיין עיקרי וייחודי בתחום הירושות והצוואות, מבחינת ההיבטים המשפטיים של התחום הזה. יש מאפיין מיוחד לענייני ירושות וצוואות והוא, כי מדובר בתחום שאין אדם שלא ייגע או נגע בו במהלך חייו. לצערנו, לכולנו יש קרובי משפחה שנפטרו ולמעשה רבים מאתנו יערכו גם צוואה במהלך חייהם. לכן, חשיבותו של תחום הירושות והצוואות, בכך שמדובר למעשה בתחום שנוגע בכל אדם.

איזה דין מסדיר את דיני הירושות והצוואות במדינת ישראל

בישראל קיים חוק אחד, כולל, אשר מסדיר את כלל דיני הירושות והצוואות. חוק זה נקרא חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"). הוא מגדיר מי רשאי לרשת אדם, מה הדין כאשר אדם נפטר אך לא מותיר אחריו צוואה ובאילו מקרים נשללת הכשרות לרשת אדם אחר. חוק הירושה גם מגדיר מהי צוואה ואילו סוגי צוואות ישנן – על כך נרחיב בהמשך.

כמו כן, חוק הירושה מסדיר את הדין בכל הנוגע למימוש ירושה וכן מגדיר אילו עילות משפטיות יכולות לשמש אדם המבקש להתנגד לקיום של ירושה וצוואה, כמו עילה של כפייה או של אונס בעת עריכת צוואה ועוד. זאת ועוד: חוק הירושה מסדיר את סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לענייני ירושות וצוואות וכן את סמכותו של רשם הירושה.

מהו עיזבון?

עיזבון, הוא כינוי למסת הרכוש של אדם אשר נפטר. כאשר אדם נפטר, הוא מוריש עיזבון. זהו הכלל הבסיסי במסגרת דיני הירושות והצוואות. דהיינו, סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי בעת מותו של אדם, עיזבונו מוענק ליורשיו. יורשים – הם בעצם היורשים על פי חוק, או היורשים על פי צוואה. זהות היורשים, שהיא עיקרון-העל השני בדיני הירושה, מוגדרת בסעיף 2 לחוק הירושה.

מי כשיר לרשת אדם?

חוק הירושה קובע כי כל אדם כשיר לרשת אדם אחר, לרבות חברה בעירבון מוגבל. כך קובע סעיף 3 לחוק הירושה. עם זאת, גם אדם שנולד לאחר שלוש מאות ימים לאחר מותו של מוריש, רשאי לרשת אותו (דוגמא לסיטואציה כזו: תינוק שנולד זמן מה לאחר מות אביו). בד בבד, קובע גם חוק הירושה עיקרון מקביל, אשר במסגרתו כל אדם זכאי להוריש את עזבונו לאדם אחר, זולת במקרה שבו כשרותו המשפטית של המוריש לא הוגבלה בפסק דין של בית משפט וכן כדי שאדם יהיה כשיר להוריש את עזבונו עליו להיות אדם המבין את משמעות מעשיו (שהרי אם הוא איננו מבין את משמעות מעשיו, פתוחה הדרך לצדדים שלישיים להתנגד לירושה).

מתי אדם מאבד את זכאותו לרשת אדם אחר?

חוק הירושה קובע שורה של מקרים שבהם אדם לא יהיה כשיר לרשת אדם אחר. כך קובע סעיף 5 לחוק הירושה. אדם אשר הורשע בכך שגרם למותו של אדם אחר, על מנת לרשת את הנרצח, לא יהיה זכאי לרשת את אותו אדם, בבחינת "מעילה בת עוולה לא יצמח סעד". גם אדם שהורשע בכך שניסה להביא למותו של מוריש, לא יהיה זכאי לרשת אותו, בשל אותו עיקרון. עוד הוראה השוללת את הזכאות לרשת אדם אחר, בהתאם לסעיף 5 לחוק הירושה, מתייחסת לסיטואציה שבה אדם מנסה להשמיד צוואה שנכתבה על ידי אדם אחר ולכן לא יהיה זכאי לרשת אותו. הטעם להוראה זו, נעוץ בתפיסה שלפיה אדם שמנסה להשמיד צוואה, למעשה מנסה להשפיע על תוכנה בצורה לא הוגנת ולכן אין לאפשר לאדם הנוהג כך, ליהנות מפרי עוולתו.

כיצד ניתן להוריש עיזבון?

בהתאם לחוק הירושה, ירושה של עיזבון יכולה להיערך בשתי דרכים: הדרך הראשונה היא עריכה של צוואה, כלומר – אדם, בחייו, רשאי לערוך מסמך אשר בו הוא יצווה מי יירש את עיזבונו לאחר מותו. כלומר, הוא רשאי לערוך צוואה בכתב, או בפני עדים, או בפני רשות ואף בעל פה במקרים חריגים מאוד. הדרך השנייה להוריש עיזבון, היא לא לערוך צוואה. במקרה כזה קיימת ברירת מחדל חוקית בחוק הירושה, הקובעת כי בהיעדר צוואה, יהיו יורשיו של אדם יורשים על פי דין. על ההבדל בין ירושה לפי דין, לירושה לפי צוואה, נסביר להלן.

מהי ירושה על פי דין?

בהתאם לסעיף 10 לחוק הירושה, בהיעדר צוואה, יהיו יורשיו של אדם, ילדיו – אשר יהיו זכאים למחצית מהעיזבון וכן מי שהיה או הייתה בן או בת זוגו של המנוח, שיהיה או תהיה זכאי/ת למחצית השנייה של העיזבון. אלה הם היורשים על פי דין. במילים אחרות, המנגנון הקבוע בחוק הירושה, מהווה בעצם ברירת מחדל חוקית. במידה ואדם רוצה לחלוק על ברירת המחדל החוקית, כלומר – להוריש את עיזבונו לאדם אחר, או גוף משפטי אחר, אזי הוא רשאי לעשות זאת באמצעות עריכת צוואה. חוק הירושה גם קובע כי במידה ואדם נפטר ללא ילדים ובן זוג וללא צוואה, אזי רכושו יועבר לרשות מדינת ישראל.

מימוש של ירושה על פי דין:

בעת מותו של אדם, יש לפנות לרשם הירושה על מנת לממש את הירושה. כלומר, היורשים, אפילו אם לא אמור להיות ספק כלשהו בכשרותם לרשת את המנוח, לא יכולים לבצע פעולות בנכסיו של המנוח (דהיינו – העיזבון) מבלי לקבל צו ירושה מרשם הירושה. לשם כך, יש לפנות לרשם הירושה בבקשה בכתב, אשר נקראת "בקשה למתן צו ירושה". נעיר כי רשם הירושה, הוא בעצם אגף במשרד המשפטים ומי שמשמש בתור רשם ירושה הוא אדם הכשיר לכהן כשופט בבית משפט השלום. בין סמכויותיו של רשם הירושה, להעניק צווי ירושה, צווי קיום צוואה ועוד. עם זאת, הגוף המפקח על החלטות הרשם במקרים רבים, הוא כמובן בית המשפט לענייני משפחה, כאשר ישנם מקרים שרשם הירושה אף מחויב להעביר לאישורו, בטרם יינתנו על ידו צווי ירושה או צווי קיום צוואה (כך, למשל, כאשר מוגשת בקשה לצו קיום צוואה, במקרה של צוואה שנמסרה בעל פה –נרחיב על כך בהמשך).

להלכה ולמעשה, לשם מימוש ירושה, יש כאמור לעתור לקבלת צו ירושה. במסגרת הבקשה, יש להמתין תקופת ביניים ולפרסם את דבר הגשת הבקשה בעיתונות יומית. הסיבה לפרסום הבקשה, היא כי יש לאפשר לצדדים שלישיים להביע התנגדות למתן צו הירושה. כך למשל, יתכן ויהיה אדם שיסבור כי גם הוא זכאי לרשת מנוח, משום שהוא בנו, אליו התכחש האב במהלך ימי חייו. עם זאת, במידה והוגשה התנגדות למתן צו הירושה על ידי צד שלישי, אזי על בית המשפט להעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה. במידה ולא הוגשה התנגדות, אזי יורה רשם הירושה על מתן צו ירושה. מרגע מתן צו הירושה, ניתן לממש את העיזבון כדין. למשל – ניתן למכור את רכבו של המנוח ולערוך רישום חדש של דירת המגורים ועוד.

ירושה מכוח צוואה

כפי שתיארנו עד כה, ברירת המחדל בחוק הירושה היא, כי בהיעדר צוואה, יהיו יורשיו של מנוח היורשים על פי דין. עם זאת, על ברירת המחדל ניתן לחלוק באמצעות עריכת צוואה. צוואה, מלשון "ציווי", היא בעצם הוראה שמוסר אדם עוד בחייו, בין אם בכתב ובין אם בפני עדים או רשות, אשר במסגרתה הוא מורה כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. אדם, כל עוד לא נשללה כשרותו השכלית או הנפשית, רשאי לערוך צוואה בהתאם לרצונו ולמעשה להוריש את רכושו לכל מי שירצה.

המציאות מלמדת שצוואות יכולות להביא למחלוקות קשות בין צדדים, או במילים אחרות – בין יורשים. הקושי הגדול ביותר המאפיין מחלוקות בין יורשים מכוח צוואה הוא, כי בניגוד לתיקים אזרחיים או פליליים, לא ניתן לעולם לדעת מה בדיוק עבר במוחו של המוריש מכוח הצוואה, בעת שערך את הצוואה. כל זאת מסיבה מאוד פשוטה, המוריש כבר לא בחיים בשלב שבו התגלעו המחלוקות. לכן, כדי למנוע מחלוקות עתידיות, קובע חוק הירושה מספר רב של הוראות שתכליתן לשמר את הצוואה בתור כלי למימוש האוטונומיה של המוריש ומנגד כדי לקבוע כללי אצבע לעריכת צוואה, אשר בהתקיימם יהיה קשה לסתור את תוכנה ובכלל זה את רצונו של המוריש.

למשל, הכלל קובע כי צוואה היא מסמך אישי, שיכול להיערך רק על ידי המנוח בעצמו ולא באמצעות צדדים שלישיים. במילים אחרות – צוואה שנערכת בשם אדם אחר, היא צוואה שאין לה כל תוקף. זאת ועוד: צוואה יכולה להיערך רק על ידי אדם הכשיר מבחינה משפטית, כלומר – שכשרותו לא הוגבלה מבחינה שכלית או מבחינה נפשית באמצעות צו של בית המשפט. כך קובע סעיף 26 לחוק הירושה.

עוד כלי למימוש האוטונומיה האישית של המוריש, הוא הכלל הקבוע בחוק הירושה, שלפיו אדם יכול לשנות את צוואתו בכל עת במהלך חייו, אך צוואתו הכתובה היא הצוואה המחייבת, דהיינו – התחייבות של אדם לשנות את הצוואה, כלפי צד שלישי, אין לה שום תוקף. כלומר, אם פלוני מבטיח לאלמוני שישנה את צוואתו ויכלול את אלמוני בצוואתו, הרי שלהתחייבות זו אין כל תוקף ולא תהיה לאותו אלמוני עילה להתנגד לקיום הצוואה. אגב, הוראה בצוואה הקובעת כי לעולם לא יהיה ניתן לשנות את הצוואה, היא הוראה בטלה בהתאם לחוק הירושה. אין ספק כי זהו עוד מאפיין למימוש האוטונומיה, המהווה אבן בסיס בדיני הירושות והצוואות במדינת ישראל.

עתה, לאחר שהסברנו מספר כללים בסיסיים לעריכת צוואה, נדון ונסקור בהרחבה את הדין החל על עריכת צוואה לגופה. בהתאם לחוק הירושה, ניתן לערוך צוואה בארבע דרכים: בכתב, בפני עדים, בפני רשות ציבורית ואף בעל פה – כאשר אפשרות זו היא חריגה ורלוונטית רק למקרה מסוים, כפי שנסביר להלן. הדין לגבי סוגי הצוואות, מוגדר בסעיף 18 לחוק הירושה, הקובע כדלקמן: "צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה".

סוגי צוואות:

כאמור, ארבעה סוגים של צוואות קיימים בחוק הירושה. הבה נציג סקירה של כל אחת מהן:

צוואה הנערכת בכתב – הלכה ולמעשה צוואה בכתב היא הצוואה הנפוצה ביותר, בעיקר משום שהיא פשוטה מאוד ולא מצריכה אמצעים כבירים וכן משום שהיא ניתנה לשינוי בקלות, במידה וקיימות נסיבות המחייבות זאת. הדין לגבי צוואה בכתב קבוע בסעיף 19 לחוק הירושה. צוואה בכתב, כשמה כן היא, צריכה להיערך בכתב, לכלול את תאריך עריכתה וכן את חתימת המצווה.

צוואה הנערכת בפני עדים – גם צוואה הנערכת בפני עדים היא צוואה מאוד שכיחה. בנוסף, היא מאוד דומה לצוואה הנערכת בכתב. צוואה בפני עדים צריכה להיערך בכתב, לכלול את תאריך עריכתה וכן לכלול תאריך. אך בניגוד לצוואה בכתב, צוואה בפני עדים כוללת גם את פרטי שני העדים אשר שימשו כעדים בעת כתיבת הצוואה. הדין לגבי צוואה בפני עדים מוגדר בסעיף 20 לחוק הירושה.

צוואה הנערכת בפני רשות – צוואה בפני רשות היא צוואה שנמסרת על ידי אדם לרשם הירושה, או לחלופין לבית המשפט לענייני משפחה או אף לבית דין דתי. הכוונה היא לסיטואציה שבה אדם מקריא את צוואתו לפרוטוקול של בית המשפט או בית הדין, או אף מוסר את צוואתו לידי רשם הירושה. בעת הקראת הצוואה או מסירתה לידי איש הרשות, רואים בצוואה שהוקראה כראיה לכאורה לאמינותה. הדין באשר לצוואה הנערכת בפני רשות מוגדר בסעיף 22 לחוק הירושה.

צוואה שנערכת בעל פה – צוואה זו (המכונה גם "צוואת שכיב מרע") היא צוואה חריגה מאוד מסיבה מאוד פשוטה: לא ניתן לערוך צוואה בעל פה באופן רגיל, אלא בהתקיימותם של מספר תנאים. התנאי הבסיסי לעריכת צוואה בעל פה הוא: כי היא נערכת על ידי אדם גוסס שמאמין שהוא עתיד לסיים את חייו בזמן הקרוב, או שאולי הוא אכן עתיד לסיים את חייו בהתאם להערכה רפואית.

התנאי השני אשר חייב להתקיים לצורך עריכת צוואה בעל פה הוא: כי המצווה צריך למסור את צוואתו בפני שני עדים וכן על העדים לערוך תרשומת, או, אם נרצה – זיכרון דברים של דבריו של המצווה.

מיד עם סיום מסירת הצוואה שבעל פה, על העדים לסור לרשם הירושה ולהפקיד בידו את זיכרון הדברים. זו בעצם השרשרת שחייבת להתקיים לשם עריכת צוואה בעל פה. עם זאת, במידה ואדם שמסר צוואה בעל פה לא נפטר בתוך חודש מיום מסירת הצוואה, אזי תבוטל הצוואה מאליה. הדין באשר לצוואה הנערכת בעל פה קבוע בסעיף 23 לחוק הירושה.

איך מממשים צוואה?

בחלק הקודם, תיארנו כיצד ניתן לממש ירושה על פי דין. עתה נתייחס לאופן שבו ניתן לממש ירושה. כעיקרון, ההליך מאוד דומה ואף זהה. כאשר יורשים מכוח צוואה מבקשים לממש את הצוואה להלכה ולמעשה, עליהם לפנות לרשם הירושה בבקשה למתן צו קיום צוואה. גם במסגרת בקשה זו, יש לפרסם את דבר הבקשה בעיתונות יומית, על מנת לאפשר לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם למתן צו קיום הצוואה. במידה ולא הוגשה התנגדות, אזי יורה רשם הירושה על מנת צו קיום צוואה. מנגד, במידה והוגשה התנגדות, יועבר הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה.

נעיר, כי לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לבטל צוואה, או לשנות צוואה ואף לתת הוראות לצורך מימושה. במידה ובית המשפט דחה את ההתנגדות שהוגשה, אזי יוחזר העניין לרשם הירושה. מנגד, במידה וההתנגדות התקבלה, הרי שבית המשפט עשוי לתת הוראות לגבי המשך מימוש הצוואה, אם בכלל.

מה הדין לגבי חובות מעיזבון?

שאלה זו מעסיקה אנשים רבים, שכן זו אחת השאלות השכיחות שאנו, כעורכי דין משפחה, נשאלים. נסביר בקצרה – הכלל לגבי חובות מן העיזבון הוא, כי הם ישולמו מן העיזבון ולא מהכיס הפרטי של היורשים. כלל בסיסי נוסף באשר לחובות מעיזבון הוא, כי יורשים יהיו חייבים בחובות העיזבון, מכספי העיזבון, בהתאם לשיעור זכאותם. הבה ניקח דוגמא – אם יורש זכאי לסכום של 50 ₪ מהעיזבון, אך חובות העיזבון עומדים על 150, אזי יהיה אותו יורש חב בסכום של עד 50 ₪ בלבד מהחוב. כך קובע סעיף 126 לחוק הירושה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי שונה הדין במקרה שבו יורש מנסה להסתיר חובות מן העיזבון. במקרה כזה הוא עשוי להיות חייב באופן אישי עד לגובה מלוא העיזבון. לכן כדאי מאוד להסדיר חובות ולא להסתירם.

לסיכום

הדין לגבי ירושות וצוואות הוא מאוד ייחודי, שכן זהו דין שבשלב מסוים נוגע לכל אדם. למעשה, אם נתמצת את דיני הירושות והצוואות, נוכל לומר כי מדובר בדין החל על האופן שבו יש לנהוג בעת מותו של אדם, בכל הנוגע לטיפול ברכושו, או עיזבונו. במאמר שלהלן סקרנו בהרחבה את החשובים בדיני ירושות וצוואות, החל מעקרונות יסוד הנוגעים לשאלה מי רשאי לרשת ומי רשאי להוריש ועד שאלות שמעסיקות רבים, כגון – איך מממשים ירושה, איך ניתן לממש צוואה וכן אילו סוגי צוואות ישנן ועוד. מעבר לכל האמור, אנו סבורים כי במידה ועולה צורך להתנהל מול רשם הירושה, או לערוך צוואה ועוד, רצוי מאוד לפנות לעורך דין משפחה בעל ניסיון.

סגירת תפריט
לייעוץ ללא התחייבות - לחץ כאן

לייעוץ ללא התחייבות
חייגו:
09-9555975
050-5875155 (מלכי)

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין מלכי מרידור

מלכי מרידור - משרד עורכי דין

 

דילוג לתוכן