לייעוץ ללא התחייבות חייגו – 09-9555975 | 050-5875155 (מלכי)

מזונות ילדים הם אחד הנושאים שמטרידים כל בני זוג שנמצאים בהליך גירושין ובלבד שיש להם ילדים משותפים. נקדים כבר עתה ונדגיש, כי מזונות, בניגוד לסברה רווחת, לא בהכרח מתייחסים רק למזונות ילדים, אלא נוגעים גם למזונות אישה ולעיתים אף למזונות מדין מעוכבת. כך שהמונח מזונות, שוזר בחובו מספר תתי נושאים, אשר בכולם ניגע במסגרת המאמר שלהלן. במקביל, נדגיש כי סוגיית המזונות לכשעצמה, היא סוגיה שאנו בתור עורכי דין גירושין, נשאלים עליה לעיתים תכופות, בכל פגישת ייעוץ עם לקוח הפונה אלינו לסיוע במסגרת הליך גירושין מבן או בת הזוג.

כאמור, מזונות נחלקים לשלושה תתי נושאים, אך עדיין העיקר שבהם, הוא מזונות ילדים. כלומר, המזונות שבהם חייב האב מכוח הדין הדתי, אשר נועדו לכלכל את ילדיו ולהבטיח להם קיום כלכלי הולם. מזונות ילדים הם אחד הנושאים העיקריים שבני זוג צריכים להסדיר במהלך הליך גירושין, בין אם בני הזוג מקיימים הסדרי ראיה ובין אם הם מקיימים משמורת משותפת. עם זאת, מזונות יכולים גם להיות מזונותיה של האישה, כל עוד בני הזוג לא התגרשו סופית. כמו כן, גם אישה שהיא מסורבת גט, עשויה להיות זכאית למזונותיה.

סדר המאמר שלהלן, יהיה כדלקמן – קודם כל, נעסוק בדיני הגירושין והנישואין במדינת ישראל וזאת על מנת ליצור את הבסיס של דיני המזונות, על כל נושאיהם. לאחר מכן, נעסוק בדיני מזונות ילדים. בין היתר, נסביר מהם מזונות ילדים, מתי חייבים במזונות ילדים וכן כיצד עתיד להשתנות תחום מזונות הילדים, לאור פסק הדין האחרון שניתן על ידי בית המשפט העליון. לאחר מכן, נדון בקצרה בדין הרלוונטי למזונות אישה. לבסוף, נסביר בקצרה מהם מזונות מדין מעוכבת.

הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני. לשם כך יש לפנות למשרדנו ולתאם פגישת ייעוץ.

הליך גירושין – ממבט כולל

על מנת להבין מהו תחום המזונות, יש להבין את הכותרת הכללית. הכותרת הכללית, היא למעשה הליך הגירושין. מזונות, בין אם מדובר במזונות אישה, ילדים, או מעוכבת, הם נגזרת של הליך הגירושין. בעת גירושין, בני זוג צריכים להסדיר ביניהם מספר הליכים וזאת לשם פרידה למעשה ולא רק להלכה. בין הנושאים שעל בני זוג להסדיר, ישנו עצם הגירושין, שנערכים בבית הדין הרבני. כמו כן, על בני הזוג להסדיר את סוגיית משמורת הילדים. כלומר – במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, נשאלת השאלה: מי מהם ישמש בתור הורה משמורן וכן האם יקוימו הסדרי ראיה או משמורת משותפת. עוד נושא שבני הזוג צריכים להסדיר, הוא סוגיית חלוקת הרכוש המשותף שלהם. הבה נציג סקירה של כל הנושאים הללו, כדלקמן –

תביעות לגירושין:

בני זוג יהודים במדינת ישראל, המבקשים להתגרש, יעשו כן באמצעות הגשת תביעה משפטית לבית הדין הרבני. אותה תביעה משפטית, נקראת "תביעת גירושין". במדינת ישראל, דיני הגירושין והנישואין, נערכים לפי הדין הדתי – אישי שחל על בני הזוג. כך קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"). תביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. מי שמבקש את הגירושין צריך להגיש כתב תביעה, לשאת בתשלום אגרה וכן לכלול בכתב התביעה לגירושין את כל העובדות הרלוונטיות המקימות את עילת הגירושין. זאת ועוד, במסגרת תביעת גירושין, על מבקש הגירושין להוכיח את קיומה של עילת גירושין. עילות הגירושין קבועות בדין הדתי – עברי. בהיעדרה של עילת גירושין, לא יוכל מבקש הגירושין, להוכיח את תביעת הגירושין.

עילות הגירושין המוכרות בדין העברי – דתי, הן רבות, אך הבה נמנה את חלקן – בגידה היא עילת גירושין. הכוונה לסיטואציה שבה אישה נשואה מקיימת יחסי מין עם גבר שהיא אינה נשואה לו. גם עילת פגם ומום גופני, היא עילת גירושין, כלומר – סיטואציה שבה לאחד מבני הזוג יש פגם גופני שמונע מהם לקיים יחסי מין. עילת גירושין נוספת, היא עילת מורדת, כלומר – כאשר אישה נוהגת בגסות עם בעלה, לרבות בפומבי, אזי עשויה לקום עילת גירושין.

באשר לתביעת הגירושין לגופה, לאחר הגשת תביעת הגירושין, הצד השני יהיה רשאי להשיב לתביעה. במידה ואין הסכמה בין בני הזוג, אזי יקיימו בני הזוג הליך משפטי, שבמסגרתו בני הזוג יוכיחו את צדקת טענותיהם. כמו כן, לאחר שמיעת הראיות בתיק הגירושין, בית הדין יקבע האם הוכחה עילת הגירושין. במידה והתשובה חיובית, יורה בית הדין הרבני על סידור גט, כלומר – על גירושין.

נעיר שבני זוג יכולים לקיים הליך גירושין מהיר, יחסית ולהימנע מניהול הליך גירושין מורכב וארוך וזאת באמצעות עריכת הסכם גירושין. במידה וקיימת הסכמה בין בני הזוג, הרי שאז בני הזוג יכולים להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין. במקרה כזה, בית הדין הרבני יורה על גירושין ביתר קלות ומהירות.

לסיכום חלק זה, תביעת הגירושין היא רק אחת מהנושאים שבני זוג צריכים להסדיר במסגרת הליך הגירושין, שהוא ההליך הכולל. מנגד, תביעת הגירושין היא בוודאי חלק עיקרי, שכן בהיעדר גירושין, בני הזוג יתקשו לפתוח דף חדש בחייהם.

משמורת ילדים

נושא נוסף שבני זוג צריכים להסדיר במסגרת הליך גירושין, הוא סוגיית משמורת הילדים. כלומר, במידה ובני הזוג גרים יחדיו תחת אותה קורת גג, הרי ששניהם לוקחים את האחריות לטפל בילדיהם. אך בעת גירושין, עולה השאלה: מי מההורים ישמש בתור הורה משמורן בלעדי ובהתאמה, כיצד ייערכו הסדרי הראיה שמהם ייהנה ההורה שלא משמש בתור משמורן. נדגיש – משמורן הוא ההורה אשר אמון באופן קבוע על הטיפול בילדים. הסדרי ראיה הם ימים קבועים שבהם ההורה השני – הלא משמורן, אחראי לטפל בילדיו. עם זאת, להורים יש גם אפשרות לקיים משמורת משותפת על ילדיהם ואז האחריות לגידול הילדים, תתחלק ביניהם באופן שווה מבחינת הזמנים וגם מבחינת תשלום המזונות (נתייחס לכך בהמשך המאמר).

עוד נעיר, כי ענייני משמורת ילדים נדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה, אשר יש לו סמכות לכך. עם זאת, ישנם מקרים שבהם ניתן יהיה לדון בענייני המשמורת בבית הדין הרבני וזאת כאשר צד להליך הגירושין מקדים ומגיש תביעה לגירושין הכורכת עמה את ענייני המשמורת וגם את ענייני הרכוש, כפי שנסביר בהמשך. במקרה כזה, בית הדין הרבני "קונה" סמכות לדון גם בענייני משמורת. אפשרות נוספת שבמסגרתה בית הדין יכול לרכוש סמכות לדון בענייני משמורת ילדים, היא כאשר הצדדים מביעים את הסכמתם לקיים את הליך המשמורת, בבית הדין הרבני.

ענייני ממון וחלוקת רכוש בין בני זוג

עוד נושא שבני זוג עתידים וצריכים להסדיר במסגרת הליך גירושין, הוא סוגיית הרכוש המשותף שלהם. במידה ובני הזוג חיים יחדיו תחת אותה קורת גג, הרי ששניהם נהנים מהרכוש המשותף שאותו הם צוברים במהלך חיי הנישואין. אך בעת גירושין, עולה השאלה כיצד תיערך חלוקת הרכוש המשותף. ככלל, הדין בכל הנוגע ליחסי ממון בין בני זוג, קבוע בחוק אשר נקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").

חוק זה קובע כי בעת גירושין, יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג באופן שווה ביניהם. בהתאם להוראות הדין, המונח רכוש משותף, בכל הנוגע לרכוש של בני זוג, כולל כל סוג של רכוש, מלבד הסוגים הבאים – קצבת אלמנות, קצבת נכות, קצבת זקנה, רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הגירושין. עם זאת, לכלל החלוקה השווה בכל הנוגע ליחסי ממון בין בני זוג, קיימים שני חריגים. האחד מתייחס לקיומו של הסכם ממון בין בני זוג, שקובע חלוקת רכוש שונה. החריג השני מתייחס לסמכות בית המשפט לחרוג מכלל החלוקה השווה במקרים מיוחדים (סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון).

מזונות – כללי:

עד כה, עסקנו בהצגת הדין הכללי, כלומר – ביקשנו להראות מהו הליך גירושין, שכן הליך הגירושין כולל מספר הליכים שיש לקיים על מנת להביא לגירושין. בין אותם הליכים, יש גם להסדיר את סוגיית המזונות ולפחות – את סוגיית מזונות הילדים. לכן, בחלק שלהלן נדון בכלל ענייני המזונות, החל ממזונות ילדים ועד מזונות אישה ומזונות מעוכבת:

מזונות ילדים:

החבות במזונות ילדים, נלקחת מהדין הדתי – עברי. כלומר – בהתאם להלכה היהודית, האב חייב במזונות ילדיו מבחינה מוחלטת, בכל הנוגע להוצאות השוטפות והבסיסיות הנדרשות לגידול ילדיו. החובה לשאת במזונות ילדים, חלה מהרגע שבו האב כבר אינו מתגורר עם ילדיו תחת אותה קורת גג. תכליתם של מזונות הילדים, היא להבטיח לילדיו של האב קיום כלכלי הולם. בהתאם להוראות הדין הדתי, ישנם שני סוגים של מזונות שבהם חייב האב לטובת ילדיו: מזונות מדין צדקה ומזונות מדין חובה. הבה נסביר את ההבדלים:

מזונות מדין חובה, הם מזונות שכוללים את כל ההוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול של ילדיו של האב. לפי הדין הדתי, אב חייב במזונות מדין חובה בכל שלב ובמיוחד עד גיל 6. כלומר, עד גיל 6, כל המזונות המשולמים לטובת ילדי האב, הם מזונות מדין חובה. כמו כן, מזונות מדין חובה הם מוחלטים, כלומר, האב חייב בהם ללא קשר להכנסתו וליכולת השתכרותה של האישה. לאחר גיל 6, האב חייב במזונות הנוגעים להוצאות הבסיסיות של הילדים וגם זאת מדין חובה. עם זאת, לאחר גיל 6, קיימת הפרדה בין מזונות מדין חובה, למזונות מדין צדקה.

מזונות מדין צדקה, מתייחסים להוצאות שאינן בסיסיות, אך עדיין נדרשות לגידול השוטף של הילדים. דהיינו, מעל גיל 6, ההוצאות הלא בסיסיות הן חלק מהמזונות בהם חייב האב, אך אלו מזונות שבהם חייב האב בהתאם ליכולת השתכרותו וגובה הכנסתו. כאן, במסגרת פסיקת מזונות מדין צדקה, נלקחת בחשבון גם יכולת השתכרותה של האישה. נעיר כי אב חייב במזונות ילדיו גם בתקופת השירות הצבאי, אך בדרך כלל גובה המזונות מופחת לשיעור של שליש ממזונות החובה, כאשר אלו צמודים למדד המחירים. עם זאת, בנקודה זו חשוב להדגיש כי כל תיק העוסק בפסיקת מזונות ילדים הוא שונה וכל מקרה נבחן לגופו של עניין.

בנוסף, חשוב להדגיש כי תכליתם של המזונות היא להבטיח לילדיו של האב קיום כלכלי הולם. העובדה שהאב אינו מתגורר עם ילדיו תחת אותה קורת גג, בוודאי שלא אמורה לפגוע ולהשפיע על חייהם של הילדים, שהרי הם זכאים לגדול בכבוד וללא מחסור. כך יפים דבריו של בית המשפט העליון בנושא, על חובת התשלום במזונות, כולל בשירות הצבאי: "המדיניות המשפטית הראויה היא הרחבת חובת המזונות המוטלות על הורים כלפי ילדיהם גם לאחר הגיעם לגיל בגרות. מדיניות משפטית זו תשקף נכונה את המציאות הישראלית אשר בה הלכה למעשה נמשכת תקופת התלות של הילדים בהוריהם עד לתום שירותם הצבאי הסדיר" (ע"א 93\4480 פלוני נ' פלונית ואח', פ"ד מח(3), 461, בפסקה 17). למען הסר ספק, נדגיש כי מזונות ילדים משולמים בהתאם לכל ילד, כלומר – סכום המזונות הוא על כל אחד מהילדים ולא כסך כולל והוא נגזר, בין היתר, מצרכי הילדים וגילם. מזונות אינם כוללים הוצאות נוספות וחריגות שיכולות להתרחש, כגון – הוצאות רפואיות, נסיעות מיוחדות וכן תשלומי מדור שבהם האב חייב.

כיצד מוגשת ומתנהלת תביעה למזונות ילדים?

ענייני מזונות אומנם נגזרים מהדין הדתי – אישי שחל על בני הזוג, אך הסמכות לשפוט בענייני מזונות, היא סמכות מקבילה. דהיינו, גם בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בתביעות למזונות וגם בית הדין הרבני. במסגרת תביעה למזונות ילדים, יש לצרף תלושי שכר וכן טופס הרצאת פרטים הכולל את פרטי הילדים ובן הזוג. תלושי השכר הם אלמנט חשוב בתיקי מזונות מסיבה מאוד פשוטה: תלושי השכר הם בעצם הראיה הטובה ביותר, לקבוע את שיעור המזונות שיוטלו. למען הסר ספק, נעיר כי תביעות מזונות הן תביעות לא פשוטות כלל ולכן חשוב מאוד להיות מיוצג על ידי עורך דין לענייני גירושין, בעל ניסיון.

זאת ועוד, תביעה למזונות היא אומנם תביעה "עיקרית", שכן הכרעתה הסופית תחייב את בני הזוג ובפרט את האב. עם זאת, כבר בעת הפרידה של בני הזוג, כלומר – מהרגע שבו האב הפסיק להתגורר עם האישה והילדים תחת אותה קורת גג, ניתן להגיש תביעה למזונות זמניים. דהיינו, בית המשפט או בית הדין יכולים לפסוק לחובת האב, תשלום מזונות זמניים בכל חודש, עד לפסיקת המזונות הסופית.

מזונות במסגרת משמורת משותפת

כפי שתיארנו, משמורת משותפת היא משמורת שבה שני ההורים מקיימים משמורת שווה על ילדיהם מבחינת הזמנים. אין מדובר בסיטואציה הרגילה, שבה הורה אחד משמש בתור משמורן והורה אחר נהנה מהסדרי ראיה. במשמורת משותפת, שני ההורים נושאים באחריות שווה מבחינת הזמן והאחריות על ילדיהם.

ככלל, בהתקיימה של משמורת משותפת, שני ההורים נושאים בנטל שווה. אך הכלל הוא כי גם בהתקיימה של משמורת משותפת מזונות, האב חייב במזונות ילדיו. אומנם, בחלק מהמקרים, בתי המשפט מצאו כי יש להפחית את שיעור המזונות המוטלים על האב, אך זאת רק במידה והמשמורת המשותפת, אכן מקוימת הלכה למעשה.

ועדיין, לפני מספר ימים (נכון לכתיבת שורות אלו), ניתן פסק דין משמעותי ביותר על ידי בית המשפט העליון, אשר דן בשאלה האם יש עדיין מקום להטיל חובת תשלום מזונות מדין צדקה, על האב, בהתקיימה של משמורת משותפת בין ההורים. לראשונה קבע בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי שניתן בהרכב רחב של שבעה שופטים, כי במידה ומדובר במשמורת משותפת ובמידה ומדובר במזונות מדין צדקה, אזי יחויבו ההורים באופן שווה במזונות הילדים, בהתחשב ביכולת הכלכלית שלהם ובהתחשב בחלוקת המשמורת כפי שהיא נעשית הלכה למעשה. כך יפים הדברים: "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה" (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, (פורסם בנבו), בעמ' 125 לפסה"ד).

חשוב להדגיש, כי פסק הדין עוסק במזונות מדין צדקה ורק במקרים של משמורת משותפת. עם זאת, בפסק הדין יש גם אמירות לגבי האופן שבו יש לנהוג במזונות מדין חובה, אך עדיין לא בשלה העת לדון בכך, שכן טרם ניתנו פסקי דין יישומיים על ידי ערכאות השיפוט הנמוכות יותר. אך בכל הנוגע למשמורת משותפת מזונות, הרי שפסק הדין הזה חשוב מאין כמוהו.

מזונות אישה

גם אישה עשויה להיות זכאית למזונותיה, שכן הכלל ההלכתי גורס כי האישה עולה עם הגבר, אך אינה יורדת עמו. כלומר, בעת פרידה, עוד לפני הגירושין, עשויה האישה להיות זכאית למזונותיה. אך מזונות אישה, בניגוד למזונות ילדים, אינם מוחלטים והם נגזרים גם מיכולת השתכרותה, גם מהתנהלותה וגם מיכולת הכנסתו של הגבר.

ישנם מקרים שבהם אישה יכולה לאבד את זכאותה למזונותיה, כמו לדוגמא – במקרה של בגידה, כפי שפירטנו לעיל בדבר המשמעות של בגידה. כמו כן, התנהגות חסרת תום לב של האישה או קלת דעת שהביאה לגירושין, עשויה להביא לאובדן מזונותיה. עוד נעיר, כי מזונות אישה משולמים עד לגירושין, כלומר – עד מתן הגט ולא לאחר מכן. על מנת לממש את הזכאות למזונות אישה, יש להגיש תביעה לשם כך.

מזונות מדין מעוכבת

התופעה של סרבנות גט, היא לצערנו תופעה מוכרת, גם אצל נשים וגם אצל גברים. אנו נתמקד בסרבנות גט שנעשית על ידי גברים. הכוונה היא לסיטואציה שבה בית הדין מורה על גירושין, אך הבעל מסרב לתת גט לאישה. המשמעות של סרבנות גט כלפי אישה, היא כי האישה נחשבת כאישה "עגונה". היא עדיין נחשבת אשת "איש", היא אינה יכולה להינשא ובמידה והיא תקיים יחסי אישות עם גבר אחר ותוליד לו ילדים, אזי ילדיה יוכרו בתור ממזרים.

לבית הדין הרבני יש סמכות לכפות מתן גט. בין היתר – בסמכותו להטיל על הבעל קנס כספי, לשלול את רישיון הנהיגה ואף להורות על מאסר מאחורי סורג ובריח. בית הדין הרבני אף רשאי להטיל על הבעל לשאת במזונות אשתו, עד אשר יעניק לה את גטה. למזונות אלו, קוראים מזונות מדין מעוכבת, היות והם ניתנים בשל היותה של האישה – מעוכבת גט.

לסיכום

אומנם ענייני מזונות, עוסקים בעיקר במזונות ילדים, אך הם כוללים גם את הדין החל על מזונות אישה וכן על מזונות מדין מעוכבת. הליכי מזונות הם גם הליכים לא פשוטים בכלל ולכן, במידה וברצונכם להתייעץ בנושא, כדאי מאוד לפנות לעורך דין גירושין בעל ניסיון.

סגירת תפריט
לייעוץ ללא התחייבות - לחץ כאן

לייעוץ ללא התחייבות
חייגו:
09-9555975
050-5875155 (מלכי)

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

מרידור ימיני ושות' | משרד עורכי דין

מרידור ימיני משרד עורכי דין

דילוג לתוכן